Data Journalism – עיתונות בעידן המידע

לראשונה נחשפתי לתחום הזה דרך עבודתו של David Mccandles הבריטי, המכנה את תחום העיסוק שלו דטה-ג'ורנליזם. עבודתיו הן יותר מאינפוגרפיקה – אלו תוצרים של תחקיר, ניתוח נתונים וחשיבה מעמיקה. הוא עובד בין היתר עם הגארדיאן, שיש לו data-blog ייחודי ופורץ דרך, כפי שנראה בהמשך. בצוות שלו יש תחקירנים ומתכנתים. הוא מתאר את הטכנולוגיות בהן השתמש לקציר הנתונים (לא הבנתי כלום. python ושאר חיות ארסיות),  הוא גם מספר על המקורות שלו, ומספק קישורים ישירים לנתונים הגולמיים.

פרט מתוך סיכום סיבות המוות במאה ה-20. David Mccandles

למקנדלס יש אתר מדהים בשם informationisbeautiful כשמו כן הוא, והוא יזם גם תחרות עיצוב.
יש לו גם הרצאה מומלצת בטד מ-2010, כמבוא למבוא אם תרצו.

עד כה עקבתי אחרי הנושא מתוך עניין באינפוגרפיקה ואינפו-אקטיביזם ובחיפושי אחר המסלול הנכון בשבילי לעבוד כמעצבת. המחשבות שלי על סטודיו גדול תמיד מגיעות לפנטזיות על צוות רב-תחומי הכולל (לפחות) מעצבים, כותבים, אמנים, מתכנתים ומתמטיקאי.

לפני שבוע (24.12.13) השתתפנו, נשות צוות דוגרינט, במפגש של יוזמות מדיה עצמאיות ביוזמת הקרן החדשה. בין היתר שמענו הרצאה של ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, משפטנית שתחומי המחקר שלה הם הסדרת שוק התקשורת והמדיה החדשה. בין היתר, היא גם עובדת עם הסדנה לידע ציבורי על פרוייקט ממשל פתוח.

אנסה לסכם את ההרצאה ואת המקורות המעניינים שהובאו בה.
כמובן שאם טעיתי בהבנה, פירוש או ניסוח, אני לוקחת את כל האחריות לדברים שכתובים כאן ואשמח לתקן ולעדכן במידת הצורך.

בתחילה דיברה ד"ר שוורץ-אלטשולר על שקיפות והנגשת מידע.
בישראל נחקק חוק חופש המידע בשנת 1998 – ולראשונה היה מותר לאזרחים לדרוש מהרשויות מידע ציבורי ללא הסבר, פשוט משום שזוהי זכותם הדמוקרטית. אז… כבר אפשר לדרוש ולקבל מידע, אבל עדיין צריך לעבוד קשה כדי להנגיש את המידע הזה לציבור, ובהמשך היינו רוצים לראות יותר ויותר רשויות המשחררות מידע לציבור באופן אקטיבי.

אבל האשליה שאנחנו האזרחים כבר נדע מה לעשות עם המידע שקיבלנו – אשליה זו התנפצה, וצריך לקבל את העובדה, שגם בעידן המידע נדרש תיווך של התכנים. התיווך הזה מורכב מכמה דברים: פשר, הקשר, אמינות ושקיפות. לטענת ד"ר שוורץ-אלטשולר לא נדרשת אובייקטיביות בהצגה של המידע (ואולי כבר אין דבר כזה בעיתונות החדשה), כי אמינות המידע נסמכת על השקיפות – כל המקורות גלויים וגם האג'נדה או הנטייה של יוצרי התוכן. וגם תהליך העבודה, או "מה שעשיתי עם המידע" – צריכים להיות שקופים.

עם טענה זו קל לי להסכים, וגם בצוות דוגרינט אנו פועלות כך.
מהדוגמאות שבהמשך אפשר לראות שזה הכיוון – שקיפות ושיתוף.

אז המידע הנגיש לציבור מכיל נתונים (גדולים) מרשויות השלטון ומגופים ציבוריים. ובנוסף ישנו מידע זמין ממפות, אפליקציות ורשתות חברתיות. אך לפני שמפלצת ה- big data תבלע אותנו חיים, אנו מקוים להינצל בעזרת ישות תלת-ראשית יותר חזקה, חכמה וטובה וגם אוהבת אדם, שתוליך אותנו יד ביד במבוך הנתונים.

שלושת הראשים צריכים להיות:

1. עיתונאית תחקירים (שלא מפחדת ממחשבים)

2. מפתחת או מתכנתת

3. מעצבת –  data visualization specialist  (למה עברית לא יודעת לכתוב יוניסקס? אוף.)

המוצרים שיוצאים מתחת ידיו של צוות כזה יהיו מגוונים ומודולריים, ובזה גם יתרונם הגדול: החל מפשוט סיפור טוב, דרך אינפוגרפיקה מעניינת, widget נחמד, המחשה טובה המשלבת וידאו, גרפים, טקסט ועוד. ואפילו משחקי רשת – social games.

זה נשמע טוב. אני כבר בחרתי איזה ראש אני רוצה להיות, מה אתך?

האמת היא שהתחום הזה מאד בחיתוליו בעולם, וישראל נמצאת עוד בפיגור אחרי העולם. בגלל המצב בשוק התקשורת, אפילו לגדולים שבארגונים אין מספיק תקציבים ואורך נשימה כדי לעשות אקספרימנטים, לצלול לים הנתונים ולהוציא משם סיפורים. כדי לעשות זאת נדרש צוות כפי שנאמר מקודם, כלומר את הא/נשים והטכנולוגיה הנדרשת וכמובן תקציב.

בסופו של דבר האיכות תנצח, וכדי לקדם את התחום צריך ליצור צוותי עבודה רב-תחומיים ו"מעבדות פיתוח" לעיתונות החדשה הזאת.

אז איפה אפשר לראות דוגמאות איכותיות מתחום העיתונות?

Gaurdian Data Blog

הבלוג החלוצי פועל מאז 2009. בגארדיאן טוענים, שהתחום משתנה כל הזמן ויש בו הרבה חדשנות, והוא גם משנה את פני העיתונות בכלל. בבלוג יש הרבה סיפורים, שמבוססים על נתונים כמובן. בכל סיפור הצגה גרפית של המידע, פעמים רבות הן אינטראקטיביות ואפשר לראות עוד שכבות של מידע בקליק.

מפוליטיקה ועד כדורגל, מזון, אקולוגיה וגם הומור כמובן, ועוד… ויש תמיד קרדיטים והפניה למקורות המידע, ולמידע נוסף גם אם לא נכנס להצגה החזותית.

כאן אפשר לקרוא איך הם עושים את זה ב-10 נקודות לפי סימון רוג'רס, שהקים וניהל את הדטה-בלוג עד לקיץ האחרון, וגם היה עורך החדשות בעיתון.
נכון לקיץ 2014 סיימון רוג'רס עובד בסן-פרנסיסקו, עבור טוויטר.

Data Store – כל התוצרים של הבלוג בגליונות נתונים של גוגל-דוקס שאפשר לשלוף ולעבד-  לרשות הציבור כולל הסברים וכלים.

—————————————–

pewresearch.org
ארגון מחקר אמריקאי המכנה עצמו fact tank – מספק מידע לציבור על תחומי עניין, גישות ומגמות בקרב הציבור האמריקאי ובעולם. הארגון עורך סקרי דעת קהל, מחקרים דמוגרפיים, ניתוח מדיה ועוד מחקרים סוציולוגיים אמפיריים.

—————————————–

pro-publica

אתר חדשות עצמאי ללא מטרות רווח –  עיתונות חוקרת לטובת הציבור. משרדיו במנהטן, והוא פועל מאז 2008. לארגון חדר חדשות פעילו ובו 40 עיתונאים/ות, הרבה מהמידע ניתן ללא תשלום לכלי תקשורת אחרים המעוניינים לפרסם אותו, וסיפורים גם משוחררים תחת רשיון לשימוש חופשי creative-commons.

המטרה היא ליצור מודלים חדשים של עיתונות חוקרת, שהיא לדעתם חלק אינטגרלי בשמירה על הדמוקרטיה.

————-

הרגשתי שההרצאה מדברת ישר אלי – לחלומות ולדילמות המקצועיות שלי. שכחתי לגמרי מהעובדה שהחדר מלא באנשי תקשורת שהדילמות שלהם שונות, אולי. אך מביניהם יכולים להיות שותפים מצויינים לעבודה כזו. איך שלא אגדיר את עיסוקי המקצועי, יש כאן נקודה בה תוכן, עיצוב וטכנולוגיה נפגשים. אלו התחומים שאני מנסה להפגיש בעבודה שלי ואני מקוה למצוא שותפות/ים לעוד מהחיבור הזה.

**

עדכון – יולי 2014 – לאחרונה סיימתי קורס data-journalism מטעם לשכת העיתונות האירופאית, קורס אינטרנטי עם מרצים מהמובילים בתחום, ביניהם סיימון רוג'רס, פול בראדשו, אלברטו קאירו ועוד.

בקורס למדנו (כמה אלפי עיתונאים מרחבי העולם וגם מתכנתים, מעצבים, סטודנטים, משפטנים ועוד ועוד..) מה זה דאטה-ג'ורנליזם, איך מרכיבים צוות רב-תחומי, מה היכולות הנדרשות. איך אוספים מידע מבחינה טכנולוגית, משפטית, עבודה מתקדמת עם גליונות נתונים כדי למצוא את הסיפורים שמתחבאים בנתונים, כמובן שגם דובר על הצגה חזותית של נתונים – כלים מקצועיים ועקרונות, ניתנו המון המון דוגמאות לעבודה חלוצית ומרשימה שנעשית ברחבי העולם.

היה מעניין, אני אכתוב בקרוב לסיכום הקורס, עם עוד המון דוגמאות ומחשבות.

הקורס עדיין זמין באינטרנט לצפייה, וגם סיכמתי… אפשר לפנות אלי לעוד מידע.