מתערבים שזה יותר גרוע ממה שחשבתם? (פער ההזדמנויות בדרך לקולג')

"אי-השוויון הדמוגרפי שאיתו מתמודדים סטודנטים שחורים והיספנים בארה"ב בהשוואה לסטודנטים לבנים, מציב אותם בעמדת נחיתות עוד לפני שהתחילו את הלימודים."

שיתוף הפעולה בין Good Magazine, אונ' פניקס וסטודיו Hyperakt  הניב אינפוגרפיקה מאד יפה, מלמדת ומעוררת מחשבה.

The opportunity gap by Hyperakt

The opportunity gap by Hyperakt

אולי הנתונים שמוצגים כאן אינם מפתיעים ואולי אפילו יכולנו לנחש חלק מהם, רק מהיכרותנו השטחית עם החברה האמריקאית – ובכל זאת, מעניין בעיני החיבור בין מגוון מקורות ונתונים, כדי להרחיב את נושא ההזדמנויות בחינוך. ביחד הנתונים מראים את מכלול החסמים בגישה לתואר אקדמי, שאיתם מתמודדים צעירים שחורים והיספנים. למשל חוסן כלכלי של המשפחה, נגישות לשרותי בריאות, רמה לימודית ועוד.

אנו רואים כאן נתונים על אחוזי הילדים החיים בעוני וללא ביטוח בריאות, אל מול הפערים המדהימים באחוזי בעלי תואר ראשון בקרב האוכלוסיות השונות. זהו בעצם סיפור חייהם של רבים מאזרחי ארה"ב ממוצא אפריקאי ולטיני (המכונים גם היספנים), בדרכם להשיג תואר אקדמי.

אמריקאים רבים מכירים את הסיפור הזה ומזדהים איתו, ואמריקאים רבים אחרים כנראה מעדיפים להתכחש לו, או פשוט לא מסוגלים לדמיין באילו סדרי גודל מדובר.

אני חושבת, שזה מה שעושה אינפוגרפיקה למעניינת ומוצלחת, שהיא מביאה את הסיפור שמאחורי הנתונים. או מחלצת את הסיפור מתוך הנתונים. ואולי מקפיאה תמונת מצב חברתית, לקצת יותר מהרף עין – כדי שנוכל להשקיף על המציאות.

אני רואה את ים הנתונים כמו סרט ארוך שרץ, עם המוני פריימים דומים אחד לשני, וצריך לדעת על איזה פריים לעצור כדי שתתקבל תמונה בעלת משמעות ולא מעוותת.

השאלות –

1. כיצד גדלים ילדים לבנים, שחורים והיספנים?
2. ומה הסיכויים שלהם להשיג תואר ראשון?

ובכן,

36% מהילדים השחורים חיים בעוני

31% מהילדים ההיספניים חיים בעוני

ורק 12% מהילדים הלבנים.

הביטו בפינה השמאלית התחתונה בפערים העצומים במצבן הכלכלי של משפחות לבנות לעומת שחורות והיספניות. אלו נתונים מהממים בעיני, בלתי נתפסים בחברה שרואה עצמה מתקדמת וחופשית.

ולגבי השאלה השנייה-

אחוז המבוגרים מעל גיל 25 אשר למדו בקולג':

31% מהלבנים

18% מהשחורים

13% מההיספנים

לגבי שאר הנתונים, ניתן להתעמק באינפוגרפיקה. הנתונים מאד ברורים. המקור במגזין GOOD – כאן

הערות עיצוביות – צורה וצבע

הנתונים הראשיים מוצגים בגרף עמודות (bar graph), אבל העמודות בכלל בצורת משולש… מה שחשוב ומובלט הוא המספר שבראש הפירמידה, ומשחק השקיפויות שבבסיסה הוא רק לקישוט, ומוסיף גוונים מבלי להעמיס על העין או לפגוע בקריאות.

bargraph

בחיי, כבר ראיתי בגרפים עמודות שוכבות ועומדות, תלת-מימדיות, בצורת דגלים ובצורת עפרונות, אבל זה נראה טוב, הצורה לא זרה ולא מוזרה ולא מבלבלת, זה פשוט נראה ברור וגם אסתטי.

שנית, המקרא או מפתח הצבעים המתוחכם – מופיע בתוך המשפט ובאופן די מיידי אפשר להבין איזו אוכלוסייה מייצג כל צבע. מכיוון שכל שאר הטקסט הוא שחור ואפור, העין נמשכת מיד למילים הצבועות ומקשרת לגרפים, ובנוסף – המקרא חוזר על עצמו 3 פעמים מבלי ליצור עומס, והוא בעצם נמצא מול העיניים שלי בכל פעם שאני צריכה אותו. זה  פתרון מעניין וחכם מאד בעיני. מקוה מאד אך לא משוכנעת, שברגע האמת הייתי חושבת עליו בעצמי…

שמתי לב ורשמתי לעצמי
זו לא הפעם הראשונה שאני מגלה, שבבסיס אינפוגרפיקה מוצלחת ויפה במיוחד,  עומד קוד צבעוני חכם, פשוט ונקי מרעשי רקע מיותרים.
ראו פוסט קודם בנושא אינפוגרפיקה,  עם עוד כמה דוגמאות שמסבירות יותר לעומק את עניין הקוד הצבעוני.

מקורות:

Good Magazine

fastcompany.com  ניתוח חברתי קצר של האינפוגרפיקה הנ"ל

autostraddle.com – מאמר על נאום אובמה בנושא גזענות עם הפניה לכמה אינפו'

וגם – קצת לא קשור – אבל – מאמר (באנגלית) – מהי הגזענות הממוסדת, ולמה אין "גזענות הפוכה"?

מודעות פרסומת

תגובה אחת ל-“מתערבים שזה יותר גרוע ממה שחשבתם? (פער ההזדמנויות בדרך לקולג')

  1. פינגבק: כדאי להכיר – מקורות טובים בנושא עיצוב ושינוי חברתי | infographicbee·

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s