האינפוגרפיקה שחיסלה את העבדות

זהו הסיפור של הקמפיין החברתי הראשון בעולם, בעידן שבו פעילים נעו על גבי סוסים ורשתות חברתיות ממש לא נראו כמו היום. מאות שנים של אכזריות וסבל אנושי מתקדמות באיטיות מטריפה אל קיצן, וכמה מנהיגים אמיצים ונחושים, שבין האסטרטגיות הרבות שנקטו – נעזרו גם באמצעים חזותיים רבי עוצמה, עליהם ארחיב עוד מעט. החלק הנוגע לאינפוגרפיקה הוא בסוף, אפשר לדלג על ההיסטוריה אם זמנך ממש דוחק..

רקע היסטורי קצר ומעניין

סחר העבדים החל באמצע המאה ה-16 והתנהל כך: מדינות אירופה שלחו סחורות (כמו נשק ותחמושת, נחושת, בדים) אל מערב אפריקה, ורכשו תמורתן עבדים אפריקאים – נשים, גברים, ילדות וילדים. העבדים הועמסו על ספינות מיוחדות והובאו למושבות אירופאיות באמריקה ובאיים הקריביים, שם נמכרו לבעלי המטעים תמורת סחורות דוגמת סוכר או מולסה, אשר נמכרו באירופה. וחוזר חלילה.

נתיב הסחר המשולש הזה עוצב בידי מדינות אירופה המפותחות ואנגליה בראשן. הוא איפשר את התפשטות הקולוניאליזם, היווה חלק חשוב בכלכלת אירופה,  ונישא על זרמי האוקיינוס האטלנטי ללא הפרעה במשך כ-300 שנה.

תומס קלרקסון (Thomas Clarkson 1760 – 1846) היה ממובילי התנועה לביטול העבדות באנגליה, והחל לפעול בסוף המאה ה-18.

Thomas Clarkson by Carl Frederik von Breda

Thomas Clarkson by Carl Frederik von Breda

במהלך שנים ארוכות של אקטיביזם ללא לאות השתמש קלרקסון במגון רחב של פעולות: הוא חקר ואסף עדויות, קיים מפגשי הסברה והרצאות, כתב ספרים ומאמרים. הוא חצה את הארץ ופגש סוחרי עבדים, ספנים ובעלי אחוזות, רכש מכשירי עינויים אורגינליים וסחורות אפריקאיות מספינות העבדים, ויצר קשרים עם רשת של פעילים מקומיים לביטול העבדות מכל רחבי אנגליה. בשנת 1787 הוא ושותפיו לתנועה יצרו קשר עם חבר הפרלמנט William Wilberforce,  שפעל מאז בעקביות והיה לשותף של קלרקסון, והזרוע הפרלמנטרית בהנהגת התנועה לביטול העבדות. התנועה שהקימו היתה פעילה ונרחבת, והם השפיעו בצורה חסרת תקדים על דעת הקהל בארצם.

William Wilberforce  by Anton Hickel

William Wilberforce by Anton Hickel

את נאומו הראשון בנושא ביטול העבדות נשא Wilberforce בפרלמנט הבריטי בשנת 1789, ומאז כמעט בכל שנה ניסה להעביר בפרלמנט הצעות חוק, שנדחו בעקביות. מסתבר שסוחרי העבדים היוו קבוצה בעלת השפעה, בגלל היותו של סחר העבדים עסק משגשג ורווחי מאד בערי הנמל באנגליה, ובכלל.

חוץ מהשפעתם החזקה של בעלי ההון, יש עוד מצב שיכול למנוע מהפרלמנט לדון בנושאים של צדק חברתי. אולי כבר ניחשתם… פרצה מלחמה (עם צרפת), והפרלמנט חדל לדון בנושא העבדות למשך כמה שנים טובות.

בסופו של דבר בשנת 1807 נאסר בבריטניה הסחר בעבדים, וב- 1833 קיבל הפרלמנט הבריטי את החוק לביטול העבדות, שפירושו איסור החזקת בעלות על עבדים, והוא נכנס לתוקף בכל המושבות הבריטיות.

(*אחרי כתיבת הפוסט הזה, צפיתי בסרט  Amazing Grace המבוסס על סיפור חייו של ווילברפורס, מומלץ!)

האמצעים החזותיים – גרפיקה במאבק לביטול העבדות

1. תצוגה של פריטים שווה יותר ממילים

תומס קלרקסון הבחין, שתמונות וחפצים שהביא איתו להרצאות יכלו להשפיע על דעת הקהל יותר ממילים בלבד. היה ברשותו אוסף פריטים – סחורות אפריקאיות כמו פסלוני שנהב, אריגים מיוחדים, שעוות דבורים ומוצרים חקלאיים שונים. כשראה את הפריטים האלה לראשונה הם השפיעו עליו עמוקות, והוא השתמש בהם כדי לתאר את כישוריהם של אנשי אפריקה ולקדם את הרעיון של שיטת סחר אחרת, אנושית והוגנת. כך הפך האוסף של קלרקסון לחלק חשוב באסיפות שקיים, ואחת הדוגמאות הראשונות לשימוש בעזרים חזותיים בקמפיין.

2. איורים של מכשירי עינויים

כדי להמחיש את סבלם של העבדים, קלרקסון פרסם עלוני מידע ובהם תחריטים של מכשירי עינויים שרכש מספינות העבדים: אזיקים ושלשלאות מברזל, מכשירים לפתיחת לסתות של עבדים (רבים שבתו רעב כאמצעי התנגדות), ברזלים להטבעה על עור ומכשירי עינויים למעיכת אצבעות.

הנה דוגמה חזותית של אחד כזה, כנראה שווה יותר מאלף מילים. לצערי עוד לא השגתי את התחריטים ההם..

Thumbscrew - מכשיר עינויים

Thumbscrew – מכשיר עינויים למעיכת אצבעות

3.התרשים הנפוץ והמשפיע ביותר – עבדים מאוחסנים כמו סחורה בספינה

גולת הכותרת הוא התרשים שלהלן, שהודפס כפוסטר בשנת 1788, הגיע גם לכל אירופה, ושימש בדיונים בפרלמנט הבריטי. בתרשים מתואר מבנה מפורט של ספינת עבדים מליברפול (בשם Brookes) עם תיאור האופן שבו "אוחסנו" העבדים בספינה.

תרשים "אחסון" העבדים על הספינה Brookes

תרשים "אחסון" העבדים על הספינה Brookes – ללחוץ להגדלה ממש גדולה

בידי חברי התנועה היו נתונים – מידות מדוייקות, לפיהם שרטטו את הספינה כולל חתכים והיטלים. אל תוך השרטוט הזה נוספו מאות דמויות שחורות השרועות על הסיפון, לפי המידות שמוגדרות ב"חוק לסחר בעבדים" מאותה השנה. החוק נועד להפחית את הצפיפות בספינות, שגרמה למותם בדרך של עבדים רבים. לפי החוק מותר היה לספינה שבתרשים להוביל עד 454 עבדים. המאייר הצליח להכניס 400 דמויות, אולם לפי עדויות הספינה הובילה בעבר גם מעל 600 עבדים.

תומס קלרקסון סיפר, כי הפוסטר הזה גרם לתגובת זוועה מיידית מכל מי שראה אותו. התרשים זעזע את הצופים, אך היה לו אפקט נוסף ומשמעותי אף יותר – להראות כמה השיטה הנהוגה היא בלתי מתקבלת על הדעת. פשוט להציג את העובדות בצורה חזותית, והן מדברות בעד עצמן.

הפוסטר הפך לנכס מרכזי בקמפיין לביטול העבדות, וגם בראייה היסטורית הוא משמש להוכחת עוצמתן של עדויות חזותיות (וכל זה רגע לפני המצאת הצילום…).

גם אז כמו היום, אקטיביסטים הסתמכו על גישה למידע, השתמשו בעיצוב, ואחר כך ברשת חברתית רחבה ובטכנולוגיה להפצת המסר. בדיוקנאות נראים קלרקסון ווילברפורס עם שיער מגולגל בסגנון המאה ה-19. רכיסת כפתורי חליפה, טבילת העט בקסת הדיו. המבטא הבריטי. אני מנסה לדמיין את הישיבות הארוכות, מכונות הדפוס הרועשות, פרסות הסוסים וצליפות השוטים. אינפו-אקטיביזם הוא אולי מונח שהומצא בזמננו, אבל עד היום אקטיביסטים בעולם שואבים השראה מהקמפיין המרשים הזה, ומהרעיונות החדשניים של מנהיגיו.

———- מקורות:

Visualising Information for Advocacy by Tactical Technology Collective

eye magazine

ויקיפדיה

The british library – קישור לציר זמן עם ארועים משמעותיים בקמפיין הבריטי לביטול העבדות

ציר זמן נוסף של המאבק לביטול העבדות בראייה כלל-עולמית. מעניין לראות שאנגליה מובילה בסחר העבדים, אך גם היתה המובילה בביטולו.

מודעות פרסומת

3 תגובות ל-“האינפוגרפיקה שחיסלה את העבדות

  1. פינגבק: 1] שחמט ב2 מסעים 7/10, רמזים לפתרון. וטיול בגולן. 2]S.S לשחרור מהעבדות! 3] 2 עם אותו שם בצמרת הS.S | tiller bee·

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s